יש ספרים שהעלילה שלהם היא הדבר המרכזי, ויש ספרים שבהם הכול נמצא דווקא בין השורות. “שיחות עם חברים” הוא בדיוק מהסוג השני. זה ספר שלא מנסה להרשים בכוח, אבל מצליח להיות חד ומדויק בצורה כמעט לא נוחה לפעמים.
סאלי רוני כותבת על מערכות יחסים, אינטימיות, חברות ובדידות באופן מאוד חשוף, אבל בלי דרמטיות מוגזמת. הדמויות שלה חכמות, מבולבלות, לפעמים מתסכלות, ובעיקר מרגישות אמיתיות מאוד. יש משהו באופן שבו היא כותבת דיאלוגים שגורם להרגיש כאילו מציצים לשיחות פרטיות של אנשים אמיתיים.
מה שאהבנו במיוחד בספר הזה הוא שהוא לא מנסה לתת תשובות גדולות. הוא פשוט מתבונן באנשים ובקשרים ביניהם, עם הרבה רגישות והומור יבש. זה ספר שקט יחסית, אבל כזה שמצליח לעורר הרבה מחשבות גם אחרי שמסיימים אותו.
לא כולם יתאהבו בו, וזה דווקא חלק מהקסם. אבל אם אתם אוהבים ספרים שנשענים על דמויות, יחסים וכתיבה מדויקת – יש סיכוי טוב מאוד שתמצאו את עצמכם מסמנים בו המון משפטים.
יש ספרים שצועקים כדי שיזכרו אותם. הספר הזה עושה בדיוק את ההפך.הוא שקט, עדין וכמעט צנוע, אבל איכשהו מצליח להיכנס ישר ללב ולהישאר שם הרבה אחרי שמסיימים לקרוא. “ימים קטנים של חסד” מאת קלייר קיגן הוא לא ספר של דרמות גדולות או תפניות מטורפות. להפך. הוא מספר סיפור קטן לכאורה,
